#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזמן גוי 1) ביו&quot;ט 2) בשבת?	"1) ביו&quot;ט אסור גזירה שמא ירבה בשבילו וזה אסור מדאורייתא [לפי ר&quot;ע משום דאין מזונותיו עליו אבל בהמתו דמזונותיו עליו מותר, אבל אנן קיי&quot;ל כר&quot;י הגלילי דאסור אפי&#x27; לבהמתו שמזונותיו עליו {וצ&quot;ע למה כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) סברת ר&quot;ע אם אנן קיי&quot;ל כריה&quot;ג (ר&quot;י באק)}], ומחללי שבת בפרהסיא דינם כגוי (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקי&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 2) מותר כיון שאסור לבשל בשבת ליכא חשש (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [דלא כרב אחא דמחמיר אפי&#x27; בשבת (גמ&#x27; ביצה כ&quot;א ע&quot;ב, ב&quot;י)], ולגבי האיסור טירחא כתבו תוס&#x27; (שבת י&quot;ט ע&quot;א) דהוי כמזונותיו עליו שאנו מצווין לפרנסו מפני דרכי שלום [ולאו דוקא עניים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אכן הב&quot;י הביא הר&quot;ן בשם הראב&quot;ד דמחמיר היכא דיכול לאישיתמוטי [והא דאמרינן מזמנין את הגוי בשבת היינו דמחוינן ליה ושקיל איהו לנפשיה א&quot;נ דספינן לדידן ואכיל איהו בהדן {ונראה דהיתרים אלו נאמרו דוקא בגוי שהוא אדם אבל לבהמה אסור אפי&#x27; ליתנה בפניו, ונראה לפרש ע&quot;פ הגמ&#x27; קידושין (כ&quot;ב ע&quot;ב) דיש דעת לאדם יותר מבהמה ועל כן מותר ליתן האוכל בפני האדם מפני שהוא בוחר אם רוצה לאוכלה}], והחומרא של הראב&quot;ד אינו מובא בשאר הפוסקים, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב על זה &quot;וצ&quot;ע&quot;, ולגבי האיסור מוקצה של יין נסך נמי לא חיישינן מפני שהוא בטל להכוס (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) [ולפי החזו&quot;א למסקנא לא אמרינן הכי באיסורי הנאה ואפ&quot;ה מותר מפני גרף של רעי {אמנם, בזה&quot;ז מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;ג) דסתם יינם אינו אסור בהנאה אלא בשתיה וא&quot;כ אינו מוקצה דהרי ראוי הוא לגוים ולבהמות}]"	סימן שכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חשש דנראה כשלוחו כשהוא נותן מזונות בפני הגוי?	"ליכא חשש אפי&#x27; אם נותנו לו סתם כיון שאינו נותנו לו ע&quot;מ להוציאו, ואפי&#x27; אם הוא מוציאו מדעתו אין נזקקין לו, אבל אם אין לו רשות לאוכלה בביתו של ישראל א&quot;נ נותנו לו מזונות הרבה [או ידוע שלא יאכל כאן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)] אסור דאז נראה כאילו הוא מצוה לו להוציאו ודינו כשאר חפצים דלהלן (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן המזונות ביד הגוי 1) כשהוא עומד בחוץ 2) כשהוא עומד בבית?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-2bcf0c67cd1467d67e6f432e055d41a6106c28dd.jpg"">"	סימן שכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן לגוי חפצים 1) של ישראל 2) של גוי?	"1) אסור בכל גווני [בידו אסור משום עקירה, לפניו אסור משום שנראה כשלוחו], וזהו אפי&#x27; כשהוא עומד בפנים 2) תוס&#x27; (ג&#x27; ע&quot;א) מקילין אפי&#x27; כשהוא עומד בחוץ, אבל אנן קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דמחמיר כשהוא עומד בחוץ דאין הכל יודעים שהוא חפצים של גוי אלא נראה כחפצים של ישראל וממילא נראה כאילו הוא משלחו ליתנו לאחרים, וכשהוא עומד בפנים המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מדייק מהטור דאינו נראה כשלוחו כשמניחו בפניו [וליתנו בידו תלוי במח&#x27; מג&quot;א וא&quot;ר לגבי מזונות], אבל השו&quot;ע (ומאמר מרדכי ונהר שלום) מחמיר אפי&#x27; כשהוא עומד בפנים דעדיין נראה כשלוחו להוציאו ואסור, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) אינו מכריע כשהוא נותן חפציו של גוי בפניו בחצר אבל מחמיר שלא ליתנו בידו דיש ב&#x27; סברות להחמיר, א&#x27; המג&quot;א בשם השלטי הגיבורים דהוי חשש עקירה, ב&#x27; השו&quot;ע ומאמ&quot;ר ונהר שלום דמחמירים משום נראה כשלוחו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש משכון של גוי ברשות ישראל, האם מהני לייחד מקומו להגוי?	"לא מהני דחיישינן דשכירות לא קניא (וכמ&quot;ש בע&quot;ז ט&quot;ו ע&quot;א) ועדיין הוא ברשותו של ישראל והוי חפציו של ישראל דישראל קניא משכון (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ומ&quot;מ חידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דמהני להפקיר מקומו {ומכאן ש&quot;מ דהנראה כשלוחו הוי רק ברשותו של ישראל אבל כשאינו ברשותו אע&quot;פ שעדיין נראה כשלוחו מ&quot;מ לא גזרו, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) דאין זה פשוט כ&quot;כ דסוף כל סוף נראה כשלוחו}, ובמקום הפסד וצורך גדול יש להקל (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רנ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל לדרכי שלום או בגוי אלם?	"יש מקום להקל בחשש נראה כשלוחו בזמנינו דאין לנו רה&quot;ר דאורייתא [אע&quot;פ שיש בזה מח&#x27; ראשונים מ&quot;מ לענין שבות ע&quot;י עכו&quot;ם יש לסמוך על המקילין (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] והוי שבות דשבות במקום מצוה או דרכי שלום [אבל עדיין צריך ליזהר שלא ליתנו לידו דלזה אין צורך (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)], ויש להסתפק אם שייך היתר דדרכי שלום במחללי שבת בפרהסיא (שלחן שלמה ס&quot;ק ב&#x27;) {ולכאורה תלוי בהמצב}"	סימן שכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב פסח שחל בשבת?	מותר לומר לגוי להוציא החמץ מביתו ברה&quot;ר דידן דהוי שבות דשבות במקום מצוה {ופשוט דאין בו איסור נתינת מזונות לגוי דהרי צריך לבער החמץ}	סימן שכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר של דרכי שלום בגוי שאינו חולה ורוצה שיתנו לו מזונות?	"לא, דאז יכול לאישתמוטי ולומר שאינו יכול ליתן מביתו בשבת משא&quot;כ בחלה דהם יודעים שבשביל חולה ישראל מחללין שבת לפעמים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) [וצ&quot;ל דאינו יכול להשתמט ולומר דאין מחללין שבת אלא לשומרי שבת וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; ש&quot;ל (ר&quot;י באק)]"	סימן שכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן ממתקים לגוי קטן ל-trick or treat?	"יש בזה כמה נקודות:&lt;br&gt;1) מצד לא תחנם בודאי מותר דמפרנסין עניי עכו&quot;ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, ואף זה בכלל דרכי שלום ואיבה (כן נהגו הרבה גדולים באמריקא)&lt;br&gt;2) מצד איסור הוצאה במקום דליכא עירוב, בודאי אם הוא עומד בחוץ ומכניס ידו או שקית שלו בפנים אסור ליתן הממתקים לתוכו דזהו ממש עקירה מבעה&quot;ב והנחה דעני דשניהם פטור אבל אסור, אבל מותר להגוי ליקח הממתקים מידו או מעל גבי שלחן וכדומה. ואם הוא נכנס לגמרי לתוך הבית תלוי במח&#x27; מג&quot;א וא&quot;ר אם מותר ליתן הממתקים לידו, והמ&quot;ב וערוה&quot;ש מקילין&lt;br&gt;3) וכל זה בממתקים שיש אפשרות לו לאכלם שם אבל אם אין לו אפשרות או ידוע שלא יאכלם שם דינו כשאר חפצים שיש חשש שנראה כשלוחו אפי&#x27; בחפצי של גוי וכ&quot;ש הכא דמיירי בחפצי של ישראל [ואינו עצה לומר להגוי שיש לו רשות לאוכלה כאן בבית דזה נראה כחוכא וטלולא, ואולי יש עצה ליתן gumball וכדומה שאין לו עטיפה ואפשר לו לאוכלו מיד], ואם הגוי נכנס לתוך הבית יש מח&#x27; טור ושו&quot;ע בחפצי של גוי אם נראה כשלוחו והמ&quot;ב אינו מכריע ביניהם, ואם יש באמת צד דרכי שלום ואיבה מפורש בסעי&#x27; ב&#x27; דלא חיישינן כלל לנראה כשלוחו [ברה&quot;ר דידן דהוו ככרמלית] אבל יש לעיין אם זה שייך בנד&quot;ד, אם מפקיר רשותו והמתתקים יש מקילין אבל המ&quot;ב (סי&#x27; רנ&quot;ב) כתב להקל רק בשעת הדחק, ועוד כתב הביה&quot;ל (סי&#x27; רנ&quot;ב) דבאמצע הלילה לא חיישינן למראית העין בצינעא ואפשר להקל בשעת הדחק אבל אין זה שייך כאן דהוא בפרהסיא בפתח ביתו [ועוד אין זה דבר מוסכם וכמ&quot;ש הפתח&quot;ת (יו&quot;ד ס&quot;ס ש&quot;ל)], ולענ&quot;ד נראה כדאי להשמיט עצמו מידי פלוגתא, אבל למעשה בשעת הדחק שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאף זה בכלל איבה ודרכי שלום ויש להקל בפרט דידוע לכל דאינו שלוחו אלא הגוי נוטל לצורך עצמו [ואפי&#x27; אם יש לו אחים אחרים במכונית הכל בכלל נטילה לצורך עצמו] {ויש לעיין בכלל במראית העין אם אמרינן דליכא מראית העין כשמוכח מתוכו}"	סימן שכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליף המשכון בשבת?	"אסור להגוי להוציא המשכון מביתו של ישראל בידו [חוץ מהיתר הנ&quot;ל בגוי אלם וכדומה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)] אבל מותר לו להוציאו ע&quot;י לבישה, וזה מותר אפי&#x27; בלוה ישראל, ומותר ללוה להניח משכון אחר במקומו"	סימן שכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להמלוה ליגע בהמשכון?	"בגוי אסור ליגע בין במשכון ישן בין במשכון חדש דנראה כמשא ומתן [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מקיל לישראל ליגע בו אם המשכון אינו מונח במקום גלוי], אבל בישראל מותר ליגע בשניהם דנראה כמשאילו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגוי להניח מעות במקום המשכון?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מאגודה דמקיל בזה ובלבד שלא יחשוב עמו, אבל הא&quot;ר מחמיר דמיחזי כמשא ומתן ואינו מקיל אלא בגוי אלם [דס&quot;ל דזהו הציור של האגודה], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דיש להקל כהמג&quot;א אם יוכל להגיע לישראל הפסד [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) סותם לגמרי כהמג&quot;א]"	סימן שכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם גוי בא ליטול משכונו בשבת והמלוה אינו מאמינו, האם מותר לישראל אחר להיות ערב עליו?	"הסמ&quot;ע (חו&quot;מ סי&#x27; קל&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) מקיל, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) מחמיר משום ממצוא חפציך, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) סותם כמהג&quot;א להחמיר"	סימן שכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פת של גוי שנאפה בשבת, מהו הסברות 1) לאסור 2) להתיר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-46cd190d455811ead214a2ab9f13548d1d212334.jpg"">"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל?	"הספר התרומה הביא סברות לכאן ולכאן, ר&quot;ת אוסר [ונקט שמא נטחן היום לרבותא דיו&quot;ט אבל לשבת אין נפק&quot;מ אם נטחן היום או מאתמול דממ&quot;נ אסור לאפות בשבת (ב&quot;י, ע&quot;ש) א&quot;נ לשיטתו דס&quot;ל כבה&quot;ג דטחינה הוי נולד וס&quot;ל דיש איסור נולד בשבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)] והרא&quot;ש מתיר, והכריע השו&quot;ע כסמ&quot;ק דיש לסמוך על המתירין בשעת הדחק [כגון שהוא דר יחידי ואינו יכול לשאול מחבירו (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)] או לצורך מצוה או לצורך ברכת המוציא [דהיינו לחם משנה]"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מגוי שעשה מנעלים על המקח ביו&quot;ט דהרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) סתם להקל?"	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה יש) דבפת יש עוד סברא להחמיר דהוי מידי דאכילה א&quot;נ ע&quot;פ היש&quot;ש דאמרינן גמרו בידי אדם רק אם התחיל מבעוד יום ומיירי כשהתחיל המנעלים מבעוד יום משא&quot;כ הפת כולו נאפה בשבת"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום פת בעה&quot;ב?	"מיירי כשאפה למכור בעיר שרובן גוים והוי פת פלטר (ביה&quot;ל ד&quot;ה לעצמו) {ואע&quot;פ שכתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) דנכון ליזהר שלא לאכול פת פלטר בשבת}"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ספק אם נאפה מקרימת פניו מבעוד יום?	יש להקל בצירוף המקילין לגמרי בפת (ביה&quot;ל ד&quot;ה בשבת)	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מעות לגוי?	"אם נותן לו מעות מערב שבת אסור מפני שהוא אופה בשביל הישראל (רמ&quot;א בשם רבינו ירוחם) [ואע&quot;פ שהעיר רובו גוים, ולפי&quot;ז אסור לשלם לעיתון לשנה דהרי הם מדפיסים גם לישראל וצריך לומר להם שאינו רוצה שידפיסו בשבת ויו&quot;ט (מהר&quot;ם שי&quot;ק או&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ג)], ואם נותן לו מעות בשבת אסור משום דדמי למקח וממכר (רבינו ירוחם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), אבל מותר ליתן לו תמורה אחרת שאינו ממון (מ&quot;ב סי&#x27; תקל&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ד), וגם מותר להבטיח לו שיתן לו מעות אחר שבת ובלבד שלא יאמר לו &quot;שישלם לו&quot; אלא &quot;שיתן לו&quot; (פסק&quot;ת הע&#x27; 58)"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חיישינן שמא נאפה הפת ע&quot;י עצים שנתלשו בשבת?	"אפי&#x27; למ&quot;ד יש שבח עצים בפת היינו דוקא באיסורי הנאה אבל מוקצה מותר בהנאה, ואפ&quot;ה מבואר בפסחים (מ&quot;ז ע&quot;ב) דאסור לכתחילה לבשל בעצי מוקצה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;), ורע&quot;א הביא מרשב&quot;א בשבת (כ&quot;ט ע&quot;א) דמוקצה מותר בהנאה אבל אסור לטלטלו או לאוכלו או להשתמש בה כגון להדליקה או לסמוך בו כרעי המטה, ולפי&quot;ז כתב רע&quot;א דאסור לישב על אבן מוקצה, ומסיים וצ&quot;ע {אבל לכו&quot;ע המוקצה לא יאסיר הפת}, אכן מבואר בהרבה דוכתי (כגון במ&quot;ב בסמוך ס&quot;ק ס&quot;ה, שעה&quot;צ סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק פ&quot;ב וס&quot;ק פ&quot;ח, מ&quot;ב סי&#x27; שי&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב) דמותר להשתמש במוקצה כל זמן שאינו מתנדנד, אכן מבואר במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תק&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג וס&quot;ק ל&quot;א) דאסור להשתמש במוקצה, וביאר הקה&quot;י דרק אסור להשתמש במוקצה כשהוא חסרון בהכנה אבל בעצים ואבנים לית ביה איסור השתמשות {ובקעת הוי חסרון בהכנה דהם ראוים להסקה ביו&quot;ט אלא שיש בהם חסרון הכנה}"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבד שאפה פת בשבת?	"אפי&#x27; אם אפה לצורך עצמו ואפי&#x27; בשבת ראשונה שאינו יודע אם אדונו יאכלו אסור מפני שהוא מכירו ומרגילו לשבת אחרת (ב&quot;י בשם או&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שכה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שצד דגים או ליקט פירות לצורך עצמו בשבת?	"בזה כו&quot;ע מודו דאסור משום מוקצה דלא היו מזומנים מאתמול [ואע&quot;פ שהיו של גוים אסורים משום לא פלוג (שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; שכ&quot;ד ס&quot;ק ט&quot;ו), והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ד ס&quot;ק ח&#x27;) ביאר דלא היו עומדים לתשמיש אדם ואין דעת האדם עליהם כלל], ולפי&quot;ז אפי&#x27; אם נצודו מאליהם או נפלו מאליהם בשבת אסורים [וכ&quot;ת דלהוי כגמרו בידי אדם, כבר תי&#x27; הב&quot;י בפירות דהם יפלו מאליהם ולא נחשב כגמרו בידי אדם, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) תי&#x27; ע&quot;פ הרא&quot;ש דאסור שמא יעלה ויתלוש, ועוד י&quot;ל ע&quot;פ היש&quot;ש (מובא במג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דגמרו בידי אדם נאמר דוקא אם התחיל קודם שבת ונגמר בשבת], וכ&quot;ש לפי האוסרים בפת ה&quot;נ אסור שמא יאמר לגוי לצדן או ללקט אותם דהוו מידי דאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ובפירות אפי&#x27; באופן שאינם מוקצים כגון שהיה דעת הגוי עליהם מערב שבת מ&quot;מ הם אסורים גזירה שמא יעלה ויתלוש (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) דאדם להוט אחריהם וגם בקל הם לתולשן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן שכה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם ליקט הפירות בשבת?	אסורים בו ביום דהוי ספק מוכן (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), אבל מותרים לערב מיד דלא אסרו בכדי שיעשו אלא כשהוא עושה לצורך ישראל ולא כשהוא עושה לצורך עצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)	סימן שכה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכמשו הפירות?	בידוע דלא נלקטו בשבת ומותרים הם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)	סימן שכה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צד וליקט בשביל ישראל?	"גוי שעשה מלאכה דאורייתא בשביל ישראל [אפי&#x27; בלא צוויו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)] אסור לכל ישראל בכדי שיעשו, לרש&quot;י כדי שלא יהנו ממעשה שבת, ולתוס&#x27; גזירה שמא יאמר לגוי להכין שיהיה מזומן למוצאי שבת מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; רנ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה עד)"	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה בשביל ישראלים וגוים?	"אסור במחצה על מחצה, ואפי&#x27; ברוב גוים אסור אם ידוע שעשה גם בשביל ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין בכדי שיעשו?	משערין כשיעור שילך הגוי למקום ההוא וילקט ויחזור לכאן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יודע מהיכן הביאן?	"משערין כאילו היה סמוך לתחום (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שו&quot;ע לקמן סעי&#x27; ט&quot;ו) {וצ&quot;ב למה}"	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלך ע&quot;י סוס?	כך משערין ע&quot;י סוס (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט וס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שהה בדרך ג&#x27; ימים?"	אין צריך להמתין יותר מיום אחד כנגד הזמן שהלך בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה נפסד לגמרי אלמלא הגוי עושהו בשבת?	"כתב המהרש&quot;ם (ח&quot;ג סי&#x27; רצ&quot;ז) דמסברא יהא אסור לעולם דאין שיעור בכדי שיעשו אבל לא פלוג הרבנן ולא אסרו אלא בכדי שיעשו אותה מלאכה אפי&#x27; במקום הפסד, ולפי&quot;ז יהא מותר ג&quot;כ בצילום שנעשה בשבת, אבל רשז&quot;א וריש&quot;א מחמירים (ארחות שבת ח&quot;ב פכ&quot;ג הע&#x27; ע&quot;ד) {ויש לפרש החילוק דדבר שהיה נפסד באופן אחר אינו נהנה מהגוי אלא הוא מונע הפסד משא&quot;כ בצילום הוא נהנה מפועל, ונראה דיש להביא ראיה מגמ&#x27; גיטין (נ&quot;ג ע&quot;ב) דהנוטע בשבת אסור לעולם דהרי הוא תמיד נהנה ממנו}"	סימן שכה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם לקטן 1) בשביל ישראל 2) היום 3) בשביל ישראל וגם מסופק אם לקטן היום?	"1) ממ&quot;נ הם מוקצה היום, ולגבי כדי שיעשו בערב לפי רש&quot;י תלינן לקולא ולפי הרי&quot;ף תלינן לחומרא, והמחבר הביא השתי דעות [ובמת מחמירים טפי (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), וע&quot;ע ברע&quot;א], והא&quot;ר מקיל כרש&quot;י והסמ&quot;ג [דלא אמרינן דבר שיש לו מתירין בספק בכדי שיעשו דהאיסור אינו אלא גזירה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)], אבל החיי&quot;א והפמ&quot;ג אינם מקילין אלא לצורך מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) 2) אע&quot;פ שיש ספק אם הם מותרים היום אזלינן לחומרא דמבואר בגמ&#x27; ביצה (כ&quot;ד) דספק מוכן אסור, ורק לגבי בכדי שיעשו דינו כהמ&quot;ש למעלה בספק אם לקטן בשביל ישראל 3) ה&quot;נ פשוט דאסור היום משום ספק מוכן אבל לגבי בכדי שיעשו יש להקל משום ס&quot;ס (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שכה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפירות שיש בהם ספק, מה הדין 1) בגוי שהביא דורון לישראל 2) בגוי שנותן פירות לישראל 3) בפירות שנכמשו קצת?	"1) הב&quot;ח ס&quot;ל דעדיין הוא ספק אם לקטן בשביל ישראל, אבל פשוט להמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דלקטן בשביל ישראל [וגם בידוע שלקטן בשבת (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)] וצריך להמתין בכדי שיעשו, וכן אם הביא הגוי פת חמה לישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) 2) הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) מסופק אם אפשר להקל בשעת הדחק כשיטת רש&quot;י דמקיל בספק דמותר בערב מיד דהרי מבואר בגמ&#x27; דאם יש במינו מחובר אסור וביאר הרבינו יונה דרובן דרכן ללקטן ביומם, ודוקא אם נכמשו קצת ס&quot;ל לרש&quot;י דאזלינן לקולא, אלא שיש שיטת הסמ&quot;ג שחולק על רבינו יונה וס&quot;ל דדוקא כשהביא דורון מחמירים אבל בסתם אזלינן לקולא, אבל למעשה לא ניחא ליה להביה&quot;ל להקל כ&quot;כ וממילא צריך להמתין בכדי שיעשו 3) זהו הציור דלכו&quot;ע פליגי רש&quot;י והרי&quot;ף אם צריך להמתין בכדי שיעשו [דמיירי שניכר קצת שנלקטו מאתמול], והכריע המ&quot;ב דיכול להקל כרש&quot;י במקום צורך (מבואר מביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)"	סימן שכה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הביא דבר מחוץ לתחום?	"איתא בגמ&#x27; ביצה (כ&quot;ה ע&quot;א) דרק אסור לישראל שהובא בשבילו ולא לישראל אחר [מפני שאיסורו דרבנן, ואפי&#x27; להסוברין י&quot;ב מיל דאורייתא מ&quot;מ אינו מפורש בקרא, ולפי הרמב&quot;ן מקילינן דוקא בתחומין דמה שלזה הוא חוץ לתחומו לזה הוא תוך תחומו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), ואזלינן לקולא בכל איסורי דרבנן, ודלא כרמב&quot;ן (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח)], ואפי&#x27; להאוסרים לעיל (סעי&#x27; ד&#x27;) במידי דאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), וה&quot;ה בשבת [דלא כהגהות אשר&quot;י דמחמיר בשבת אפי&#x27; לאחרים (ב&quot;י)], וכיון שמותר לאחרים אינו מוקצה אפי&#x27; לו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), אבל לגבי המתנה במוצאי שבת אע&quot;פ שהר&quot;י והרא&quot;ש מקילין דא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו מפני שהוא איסור דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד), מ&quot;מ קיי&quot;ל כרוב ראשונים [עי&#x27; רשימה בשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ה)] דלמי שהביאו בשבילו צריך להמתין בכדי שיעשו דזהו סתימת השו&quot;ע לקמן (סי&#x27; תקט&quot;ו) [ויש לדחות דלא רצה להביא הרא&quot;ש דבלא&quot;ה מקיל ביו&quot;ט שני (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)], וכ&quot;ש חוץ לי&quot;ב מיל דיש סוברים שהוא איסור דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הובא שני דברים לשני בני אדם האם מותרים הם להחליפם?	"לא, דאז יש לחוש שמא יאמרו לגוי להביאם לכתחילה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דאם גוי אחד הביא לראובן וגוי אחר הביא לשמעון מותרים להחליפם {וצ&quot;ב דאפי&#x27; אם הובא רק לאדם אחד יהא אסור להחליפו דאל&quot;כ ליחוש דלמא יאמר לגוי להביאו, וי&quot;ל ע&quot;פ הגמ&#x27; ב&quot;מ (צ&#x27; ע&quot;ב) דדי בקנס למוכרה, וה&quot;נ די בקנס זו דאסור ליהנות מגופה עד מוצאי שבת ולא אסרו להחליפו אלא אם שניהם הובאו מגוי אחד דאז הוי ממש כדבר אחד}"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור החפץ שהובא לו?	"מותר למכור [באופן ההיתר כמ&quot;ש לעיל סי&#x27; שכ&quot;ג] בשוויו ולא ירויח כלום (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) {וה&quot;נ י&quot;ל ע&quot;פ הגמ&#x27; ב&quot;מ (צ&#x27; ע&quot;ב) דלא קנסו אלא שלא ליהנות מגופו, ואם מוכרה ביוקר נהנה מגופו}"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל מי שהובא בשבילו?	"כל בני ביתו בכלל, ואפי&#x27; אורחים בכלל, ואם הובא למכור בעיר אם העיר רוב ישראל אסור לכל העיר [ואם רוב גוים מותר] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) ס&quot;ל דאורחים אינם בכלל"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הובא ע&quot;י ספינה?	"אם לא היה ביבשה או תוך י&#x27; טפחים ליבשה מבין השמשות עד עכשיו, קונה שביתה כאן (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשער בכדי שיעשו ממוצאי שבת או דלמא צריך להמתין עד הבקר?	"הרמ&quot;א הביא ממרדכי דצריך להמתין עד הבקר דאין דרך להביאם ממקום רחוק בלילה, וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דזהו דוקא לגבי אם הובא מחוץ לתחום אבל לגבי לקיטת פירות או צידת דגים פשוט דיכול לשער בלילה, ולמעשה הכריע המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) בשם היש&quot;ש דהעיקר כסתימת המחבר שחולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דסגי בכדי שיעשו בלילה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&#x27;) דיש לצרף שיטת הר&quot;י ורא&quot;ש דלית להו לגמרי בכדי שיעשו בתחומין, וכ&quot;ש לצורך אורחים או לשאר דבר מצוה בודאי יש להקל [ודלא כהגר&quot;ז דאינו מקיל אלא לצורך אורחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)], אולם אם הגוי גם עשה מלאכה דאורייתא כגון לקיטת פירות חוץ לתחום אז יש להחמיר דעכשיו אינו יכול לצרף דעת הרא&quot;ש, ומ&quot;מ אפי&#x27; בכה&quot;ג יש להקל במקום מצוה או בשעת הדחק לסמוך על היש&quot;ש דמכריע כסתימת הפוסקים דיכול לשער בכדי שיעשו אפי&#x27; בלילה (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמשערין בכדי שיעשו, האם משערין אף מה שהלכו בלילה?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דא&quot;צ לשער בלילה דהרי אין דרך לרכוב בלילה [ואע&quot;פ שהרי&quot;ף חושש להליכה בלילה היינו לאסור ביום השבת אבל לגבי מוצאי שבת יש להקל], אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה מותר) הביא מתוספת שבת דהכל תלוי לפי הזמן	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חפץ שהובא מחוץ לתחום, כמה אמות מותר לטלטלו?	"צריך לטלטלו בתוך ד&#x27; אמותיו או לכל מקום היקפו [ואפי&#x27; ע&quot;י צורת הפתח (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)]"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סתם עיר מוקפת לדירה?	"כאן כתב השו&quot;ע דסתם עיר הוי מוקפת לדירה, וצ&quot;ע מלקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ח) דסתם עיר הוי כהוקף ולבסוף ישב [וקורין בט&quot;ו], ותי&#x27; הט&quot;ז שם דבתחילה יש בה בתים דרך עראי ואח&quot;כ בונים כותל ואח&quot;כ בונים בתים קבועים, וממילא לגבי שבת סגי להיות חשוב הוקף לדירה משא&quot;כ לגבי פורים כיון שאינם קבועים מקרי הוקף ולבסוף ישב"	סימן שכה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק חוץ לתחום?	"לרש&quot;י אזלינן לקולא לגמרי ולפי הרי&quot;ף אזלינן לחומרא לגמרי, להלכה בו ביום מחמירינן משום דבר שיש לו מתירין, אבל למוצאי שבת מקילינן בצירוף הר&quot;י והרא&quot;ש דס&quot;ל דאפי&#x27; בודאי חוץ לתחום א&quot;צ להמתין בכדי שיעשו (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז - מ&quot;ח)"	סימן שכה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי דר בעיר?	"אז תלינן דהביאם מביתו שבתוך העיר ומותרים בשבת, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דה&quot;ה אם הוא דר חוץ לעיר אבל בתוך התחום"	סימן שכה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש לגוי בית אחד בתוך העיר 1) ובית אחד חוץ לעיר 2) וב&#x27; בתים חוץ לעיר?"	"1) אמרינן כאן נמצאו כאן היו ותלינן לקולא (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;) [ובזה מיושב תמיהת דרכ&quot;מ (סי&#x27; תקט&quot;ו) למה לא אמרינן דהוי כספק דעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו)] 2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר דאמרינן רוב וקרוב רוב עדיף, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שני) דלפי הגר&quot;א דאמרינן כאן נמצאו כאן היו אפשר דאפי&#x27; כנגד ב&#x27; בתים אמרינן הכי, וכן מצדד הא&quot;ר להקל"	סימן שכה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שמילא מים מרה&quot;י לרה&quot;ר לבהמתו, האם מותר לישראל להשקות בהמתו ממנה?	"אם מילא לצורך עצמו מותר, אבל אם מכירו אסור גזירה שמא ירבה בשבילו [ואפי&#x27; שלא בפניו, ובלבד שיודע שהישראל צריך לאותה מלאכה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א)], וכ&quot;ש אם מילא לצורך ישראל אסור לכל ישראל דהרי עשה בשבילו איסור דאורייתא, וגם צריך להמתין בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציור שאסור להשקותו, האם מותר להשתמש בהמים שאר תשמישים?	"תוס&#x27; (שבת קכ&quot;ב ע&quot;א) מסקו דאסור בכל מיני תשמיש (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בכרמלית 2) ברה&quot;ר דידן?	1) כיון שאיסורו מדרבנן מותר לישראל אחר מידי דהוי כשהביאו מחוץ לתחום [דלא כרמב&quot;ן דס&quot;ל דדוקא מחוץ לתחום הקילו מפני שתחומו של זה אינו כתחומו של זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח)] 2) הטור מקיל כיון שאין לנו ששים רבוא הרבה ראשונים ס&quot;ל דאין זה רה&quot;ר דאורייתא אלא כרמלית, אבל השו&quot;ע לא הקיל אלא בכרמלית ממש	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה אפשר לו לשתות המים במקומו?	"חידש ר&quot;ת (ורז&quot;ה) דכיון שהיה יכול ליהנות ממנו במקומו לא מקרי נהנה ממלאכת עכו&quot;ם ומותר ליהנות ממנו, אבל הר&quot;י חולק על ר&quot;ת (תוס&#x27; שבת קכ&quot;ב ע&quot;א), וקיי&quot;ל כהר&quot;י דזהו דעת רוב ראשונים [וכן משמע מגמ&#x27; עירובין (מ&#x27; ע&quot;א) שאסור להריח ההדס אע&quot;פ שהיה אפשר להריחו במחובר {ויש לדחות ע&quot;פ הרשב&quot;א דמיירי כשהיה רחוק ממנו}], ומ&quot;מ לצורך גדול או לצורך שבת יש לסמוך על ר&quot;ת [ובפרט ברה&quot;ר דידן דהוי כרמלית להרבה ראשונים, ואף בזה אין להקל אלא בדיעבד אבל אינו לכתחילה וכמ&quot;ש הרמ&quot;א דאין למחות ביד המקילין (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ד) {ואע&quot;פ שלצורך גדול יש להקל אפי&#x27; לכתחילה בשבות דשבות, נראה דרה&quot;ר דידן אינו שבות ממש אלא צירוף להקל בדיעבד}], וכן לערב יש להקל מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה לומר לגוי להביא לו דבר דרך רה&quot;ר אם יש לו אפשרות לילך ולאוכלו שם?	"הרמ&quot;א הביא מכל בו (סי&#x27; ל&quot;א) דיש נהגו כן אפי&#x27; לכתחילה [אמנם, אינו מפורש בכל בו דיש מתירין לכתחילה, אבל כתב הגר&quot;א דהראבי&quot;ה ס&quot;ל דמותר לומר לגוי לעשות לו מלאכה כשיש אפשרות לישראל לעשותו בהיתר כגון להביא דבר דרך רה&quot;ר ויש לו יכולת לעשות מחיצות של בני אדם (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)], אבל כתב הרמ&quot;א דאפי&#x27; בכרמלית אין להקל באמירה לעכו&quot;ם אלא כשהוא לצורך גדול או לדבר מצוה לגמרי [כגון משקה לקידוש או להביא תבשיל חמין (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)], ומ&quot;מ אין למחות ביד המקילין בכרמלית [או רה&quot;ר דידן (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט)] לצורך שבת, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) כגון שכר וכדומה שא&quot;א בלעדם אלא בדוחק קצת [אז אין למחות ביד המקילין], אבל לפירות לעונג שבת בעלמא אין להקל כלל [ויש למחות ביד המקילין], ובכל אופן אסור ליתן לו מעות בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) דפי&#x27; דהגוי לא ישלם לו מעות דהוי מקח וממכר], וגם לא יקבלם בידו שלא יעשה עקירה והנחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א)"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בו סכנת דרכים?	"אסור אפי&#x27; לר&quot;ת שהרי אינו יכול להגיע שם (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הביא מים מבור אבל היה שם נהר?	"העולת שבת מקיל לפי ר&quot;ת דמותר להשקותו לבהמתו דהרי היה לו אפשרות להשקותו מנהר, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דאותה מים לא היה לו האפשרות להשקותם לבהמתו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה), ומה שהביא העולת שבת ראיה מהרא&quot;ש שהקשה על ר&quot;ת מגוי שהדליק נר בחדר אחד דפשוט דאסור ליהנות ממנו אפי&#x27; אם יש לו נר בחדר אחר י&quot;ל דאפי&#x27; לר&quot;ת מודה דזה אסור (מחה&quot;ש) {וכן מבואר בסוף הסימן בב&quot;י בשם המגיד משנה דלא כעולת שבת}"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חש&quot;ו מלאו בשביל ישראל?	"העולת שבת חידש דאין להם דעת ואינם נחשבים כאילו מילאוהו בשביל ישראל, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) חולק עליו דדוקא כשמוצאים אבידה אמרינן שעושין להנאת עצמן אבל לא במעשה שבת ולפיכך אסור ליהנות ממנו, וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב) דצריך להמתין בכדי שיעשו דשכיח שישמעו, וכן מצדד במומר לע&quot;ז שצריך להמתין בכדי שיעשו [וכן החמירו הפוסקים (קה&quot;י ח&quot;ב סי&#x27; ז&#x27;, שבט הלוי ח&quot;ג סי&#x27; נ&quot;ד אות ב&#x27;, חוט שני ח&quot;ב פכ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, מנח&quot;י ח&quot;ט סי&#x27; ל&quot;ט)], אמנם כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה א&quot;י) דלא שייך החומרא דמכירו אצל חש&quot;ו דלא חיישינן שמא ירבה בשבילו"	סימן שכה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליקט הגוי עשבים לבהמתו?	מותר לישראל שאינו מכירו לעמוד בפני בהמתו כדי שילך לאכול העשבים אבל אסור להעמיד בהמתו על העשבים שהם מוקצים וחיישינן שמא יטול המוקצה בידו	סימן שכה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבהמה היה יכול לילך למקום העשבים מחוברים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דלפי ר&quot;ת מותר ליהנות ממנו, אבל הביא מרז&quot;ה דאם לא היה שם עשבים רבים א&quot;כ אין הדרך לעמוד בפני בהמתו כזה ואהני מעשיו של הגוי ואסור אפי&#x27; לר&quot;ת [והקשו המחה&quot;ש ורע&quot;א דאם מיירי בעשבים מחוברים א&quot;צ לעמוד בפני הבהמה אלא יכול להעמיד בהמתו על המחובר דאין חוששין שמא יתלוש ממחובר], ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ד) דאין לסמוך על ר&quot;ת אלא בשעת הדחק"	סימן שכה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא במקום צער בעלי חיים?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג) הביא מחיי&quot;א דכשאין לו שום דבר להאכיל לבהמתו אינו מותר אלא לומר לגוי להביא דבר דרך כרמלית [או רה&quot;ר דידן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ד)] ורק פעם אחת ביום אבל לא לעשות מלאכה דאורייתא [אבל אם אפשר לפזר הרבה דמים אינו מקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג)], וגם פשוט דאסור לישראל לעשות שום שבות בעבורו, והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ד) מאי שנא מחליבת בהמה (שו&quot;ע לעיל סי&#x27; ש&quot;ה סעי&#x27; כ&#x27;) דמתירין ע&quot;י גוי במקום צער בעלי חיים, ותי&#x27; דשמא לא פסיקא ליה כ&quot;כ דיש בזה משום צער בעלי חיים [וכמו שראינו דסגי באוכלים פעם אחת] ודוקא בחליבה שהוא צער גמור מקילין {ועוד י&quot;ל דחליבה ג&quot;כ אינו מלאכה דאורייתא דהרי הולך לאיבוד}"	סימן שכה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכירו 1) בפניו 2) שלא בפניו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦ <br><img src=""paste-9dd9d467d179688c1b81745f5595f6f0e70322e7.jpg"">"	סימן שכה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי יודע שהישראל צריך לאותו דבר?	"כתב המגיד משנה דאז אסור במכירו אפי&#x27; שלא בפניו, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) דאם אינו יודע שצריך לאותו דבר מותר אפי&#x27; בפניו [דהכל תלוי אם יודע, והא דחילק הגמ&#x27; בפניו או שלא בפניו אורחא דמילתא נקט (מחה&quot;ש, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)], והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) משמע דלפי המגיד משנה ור&quot;ן מותר שלא בפניו אפי&#x27; כשיודע שצריך לאותו דבר [ואע&quot;פ שהביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) ניחא ליה בזה מגמ&#x27; דהרי תמה על המג&quot;א דס&quot;ל דלכו&quot;ע אסור אפי&#x27; שלא בפניו כשיודע שצריך לאותו דבר, מ&quot;מ אין נראה לו להקל בזה למעשה, ובמ&quot;ב דרשו הביאו מחידושי בתרא דתי&#x27; הגמ&#x27; דהגוי לא ידע מתי רבן גמליאל רצה לירד מהספינה ומש&quot;ה הוי כאילו לא ידע אם צריך לאותו דבר], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ח) מסתפק בדעת הט&quot;ז בפניו כשאינו יודע שצריך לאותו דבר, ולמעשה אסור בכל אופן כשיודע שצריך לאותו דבר"	סימן שכה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שצריך תדיר כגון דג מליח?	"כתב הב&quot;י דיש לאסור אפי&#x27; מכירו שלא בפניו ואינו יודע שצריך לאותו דבר כשהוא דבר שצריך תדיר כגון דג מליח דחיישינן שמא ירבה בשבילו לשבת הבאה אבל בגד פשתן לא חיישינן ומותר (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח), וכן מדויק בתוספתא בעבד שאפה לצורך עצמו דאסור לאדונו לאוכלה [ודחה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ט) דאפשר דעבד חמיר טפי דלעולם חיישינן שמא יכוין בשביל אדונו], ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ו) דלעת הצורך יש להקל בזה"	סימן שכה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הציור דאסור ליהנות אפי&#x27; אם אינו מכירו?"	"אם הגוי אומר שהוא עושה בהדיא לצורך ישראל א&quot;נ מעשיו מוכיחין עליו אסור אפי&#x27; כשאינו מכירו, ואסור אפי&#x27; אם הגוי משתמש בו תחילה ואז הוי כאילו עושה לצורך ישראל וגוי דמבואר לעיל (סעי&#x27; ו&#x27;) דאסור [ואינו דומה למה שאמרינן לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) דאם עושה לישראל ולעצמו מותר דמסממא אדעתא דנפשיה קעביד דהתם לא אמר בפירוש שהוא עושה לצורך ישראל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט)"	סימן שכה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליק הגוי נר סתם באינו מכירו?	"כאן משמע דתלינן דמסתמא הדליק אדעתא דנפשיה ומותר להשתמש בו מיד אפי&#x27; קודם שהשתמש בו הגוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;), אכן הביה&quot;ל לעיל (ביה&quot;ל סעי&#x27; סעי&#x27; י&#x27; ד&quot;ה להשקות) בדעת רש&quot;י כתב דמסתמא צריך הגוי להשתמש בו תחילה כדי שיוודע שהדליקה אדעתא דנפשיה"	סימן שכה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למחות בגוי שליקט והאכיל עשבים לבהמתו?	כיון שאינו על פי ציווי הישראל ואין הישראל נהנה בגופו א&quot;צ למחות דאמרינן מסתמא אדעתא דנפשיה קעביד כדי להרויח, אבל היכא דישראל נהנה בגופו כגון שהוא מלקט ונותנו לישראל להאכיל לבהמתו או כשישראל מצווהו להאכילו לבהמתו אז צריך למחות משעת הליקוט כיון שהוא מלקט בשביל הישראל ולא לעצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ב), ועל כן צריך למחות כשהוא מדליק נר בשביל ישראל דהרי גופו נהנה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט)	סימן שכה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רגיל בכך?	"צריך למחות בכל אופן, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ל&#x27;) דלפי הרא&quot;ש אסור משום הערמה, ולפי המרדכי אסור דהוי כאילו הוא עושה בשביל ישראל והישראל נהנה ממנו {וצ&quot;ב קצת דכבר כתבנו דאין הישראל נהנה מגופו}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ב) רק כתב טעמו של הרא&quot;ש דהוי הערמה [וקשה על המג&quot;א דכתב דהשו&quot;ע משמע כהמרדכי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ג)], אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) ס&quot;ל דלא פליגי הרא&quot;ש והמרדכי והכל טעם אחד וע&quot;י הערמת הגוי הוי כאילו הישראל מערים ונראה כשלוחו"	סימן שכה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב רגיל?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק קל&quot;ג) הביא מש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רכ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א) דב&#x27; פעמים מקרי רגיל"	סימן שכה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקבר בקבר שחפר גוי בשבת?	"תנן במתני&#x27; דאם חפר לעצמו מותר מיד, ואם חפר לישראל אסור עולמית, לפי רש&quot;י הגמ&#x27; פריך כשהוא חפר לעצמו למה מותר מיד ליחוש דלמא חפר בשביל הישראל ויהא אסור בכדי שיעשו ומשני דחפר בסרטיא שהוא מקום שאין דרך הישראל ליקבר שם ומוכח דחפר לעצמו על כן מותר מיד, אבל הרמב&quot;ם פי&#x27; דגמ&#x27; פריך כשחפר בשביל ישראל למה אסור עולמית לימא דמותר בכדי שיעשו, ועל זה משני דהוא בסרטיא ומקום פרהסיא על כן אסור עולמית אבל אם הוא בצינעא מותר בכדי שיעשו, ועוד חידש הרמב&quot;ם דדוקא לאותו ישראל אסור עולמית אבל לישראל אחר מותר בכדי שיעשו [והראב&quot;ד חולק על פרט זה וס&quot;ל דמותר לישראל אחר מיד דאין לחוש שמא יאמר לגוי לחפור בשביל ישראל אחר {ובאמת הראב&quot;ד חולק על כל הסימן דס&quot;ל דאפי&#x27; באיסור דאורייתא מותר לאחרים}, אבל המגיד משנה כתב דצריך להמתין בכדי שיעשו כמ&quot;ש הרמב&quot;ם משום לא פלוג (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)], ולהלכה פסק השו&quot;ע כהרמב&quot;ם"	סימן שכה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר איסורי דאורייתא שנעשו בפרהסיא לצורך ישראל?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) דלפי הרמב&quot;ם ה&quot;נ אסורה עולמית לאותו ישראל, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מהר&quot;ן דגנאי הוא לישראל שיקבר בקבר מפורסם שנתחלל בו שבת בשבילו, ומשמע דדוקא בקבר מחמירים, וכן הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ג) מכמה ראשונים {והוסיף ר&quot;י באק דכן משמע מתוס&#x27; ב&quot;ק (פ&quot;א ע&quot;א)}, והמ&quot;ב מסיים אין להחמיר בעת הצורך [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;א) סותם כמהג&quot;א]"	סימן שכה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לקצוץ עם הגוי?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) דמותר מדינא אבל נכון להחמיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ד)	סימן שכה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסידורים ושאר ספרים שנדפסו בשבת ע&quot;י גוים בעבור ישראלים?	"ע&quot;פ דין יש מקום להקל ע&quot;פ המ&quot;ב דכתב דיש מקום להקל בעת הצורך, ובפרט כשקצץ עם הגוים, אמנם כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;ז) דכאן מיירי בסידורים וספרי הקודש שעושים מלאכים לסניגור וספרים אלו מאוסים שנעשו ע&quot;י חילול שבת בפרהסיא ולא יזכה לסייעתא דשמיא אם משתמש בהם, ע&quot;ש"	סימן שכה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי להמתין בכדי שיעשו אם צוה לגוי לעשות המלאכה בשבילו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ב) דרבינו ירוחם ס&quot;ל דאסורה עולמית, וכן הוא משמעות הטור בסוף הסימן, אבל פסק כב&quot;י שחולק על רבינו ירוחם וס&quot;ל דאפי&#x27; כשצוה לגוי בפירוש מותר בכדי שיעשו דהרי למעשה לא נהנה מהאיסור [ולא דמי לסירוס דתמיד נהנה מהאיסור ולפיכך אסורה עולמית] (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)"	סימן שכה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הביא חלילין בשבת בשביל ישראל 1) דרך רה&quot;ר 2) מחוץ לתחום 3) דרך כרמלית?	"1) כיון שעשה איסור דאורייתא אסור לו ולאחרים בכדי שיעשו [ודלא כרש&quot;י דס&quot;ל דחלילין אסורים עולמית], ואם הוא במקום מפורסם אסור עולמית וכמ&quot;ש בקבר [ודלא כלבוש דס&quot;ל דאין גנאי כ&quot;כ בחלילין כמו קבר] (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו) 2) לאחרים מותר מיד, אבל לו אסור בכדי שיעשו, ואפי&#x27; להר&quot;י ולרא&quot;ש דמקילין כשהביאו מחוץ לתחום דא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו היינו דוקא בשאר דברים אבל במת חמיר טפי ומודו דצריך להמתין בכדי שיעשו (ב&quot;י, רע&quot;א) 3) לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) וגר&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ט) דינו כמו חוץ לתחום דלאחרים מותר מיד ולו צריך להמתין בכדי שיעשו, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) מקיל אפי&#x27; לו מיד דליכא הנאה כ&quot;כ במה שמביא תוך התחום, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ט) פסק כהמג&quot;א לקולא, אבל הביא הט&quot;ז וגר&quot;א בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ט)"	סימן שכה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היו חלילין מצוין במקום קרוב?	כתב הב&quot;י בשם המגיד משנה דאפ&quot;ה אלו שהביאום ממקום רחוק אסורים (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח) {ולכאורה זהו ראיה כנגד העולת שבת שמובא במג&quot;א לעיל (ס&quot;ק כ&quot;ד)}	סימן שכה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכ&quot;ה,ט&quot;ז) מה הדין בספק אם הביאו החלילין מחוץ לתחום?	"רש&quot;י מקיל והרי&quot;ף מחמיר, וקיי&quot;ל כהרי&quot;ף לחומרא וצריך להמתין בכדי שיעשו לו ולא לאחרים, ואע&quot;פ דלעיל (סעי&#x27; ט&#x27;) אמרינן בספק חוץ לתחום יש להקל מיד משום ס&quot;ס [שיטת רש&quot;י, שיטת ר&quot;י ורא&quot;ש], כאן ליכא שיטת ר&quot;י ורא&quot;ש דמיירי במת והם מודו דמת חמיר טפי (רע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&#x27;)"	סימן שכה סעיף טו		
